אָדְוָויְטָה

~~החופש שאני ~~

סוואמי בודהטמננדה

כשהצורך לדעת את ה'אני' מתעורר באדם ופוגש בהבנה כי לא משנה מה ישיג ולא משנה ממה יפטר, עדיין, לא יגיע לעולם לשלמות  אותה הוא מחפש תדיר , לשלמות,  אותה הוא 'מתרגם' חווייתית ל'אושר', ’שלווה’ וכדו’.

כאשר מבין האדם כי המרדף התמידי שלו אחר ממון ותענוגות (ביטחון והנאה) לעולם לא יסיר, באופן משמעותי ותמידי את תחושת חוסר הסיפוק המלווה את חייו, את אי-הקבלה העצמית שלו.

משניצב האדם מול חוסר אונים זה, בשאיפתו אל החופש ובאי-הצלחתו לממש שאיפה זו; ורק משהכיר בחוםר עונים עקרוני זה, יהפך ל'מומוקשו'- האחד שמחפש מוקשה.

בסופה של דרך, מגיע אדם אל ההכרה ש'האושר', אותו הוא מבקש כל חייו, אינו תלוי-דבר. אושר אינו קשור בחפץ, ברעיון או בהישג כלשהו 'חיצוני' או 'פנימי'. ההבנה כי אושר קיים בי לפני בוא  העצב ויתקיים בי גם לאחר לכתו. אושר זה הוא שלמות, שאינה ניתנת לרכישה ואינה מושגת ע"י פעולה. הוא הסווארופה (הטבע) שלי, השלווה, החופש, השלמות שהינני.

בבדיקת בסיס חוסר אונים זה ,מתעורר לחיים הצורך לדעת את ה'אני' .האדם מבין כי אי-יכולתו לקבל את עצמו (את ה'אני' כפי שהוא נחחוה, נתפס עלידו) מעידה על דימוי-עצמי מוטעה. משהכיר האדם, מתוך כנות ואומץ, בטעותו- יעלה את החיפוש הרוחני, את הרצון להכיר את ה'אני', את ההתמודדות עם הדילמה הקיומית שלו, אל ראש מעייניו.

מומוקשו, אינו אלא אדם שהתעורר להבנת טעותו. זה שהפנים כי ה'אני'- איננו ולא יכול להיות  דבר חולף/משתנה/מוגבל (כגופו ומחשבותיו- דרכם הוא מתנהל). מומוקשו הפנים כי ה'אני' יתגלה חופשי מכל תלות ואינסופי. הרצון להתפקח אל מציאותו שלו- מאפיין כל בר-דעת. הדחף, התשוקה להיהפך למשמעותי ושלם, הינם טבעיים ונולדנו עימם, כרעב, כצמא. ואולם, הוא זה שגם יבקש לחקור דחף זה ובראשיתו, יבקש אבחנה לגבי הגדרתו את ה'אני' ויסיק, לאחר חקירה, כי: "כל מה שאני צופה בו (בעולם החיצון או בעולמי הפנימי) איננו 'אני'. כי כל מה שאגלה 'בחוץ' או 'בפנים' יהיה בבחינת חוויה שההני עובר דרכה, ולפיכך- איננו 'אני'. גם המיינד שלי ויכולתי לחשוב ולחקור את מהותי, אינם 'אני'- אלא כלי נוסף, העומד לרשותי".

לכן מוקשה- היא הרצון האמיתי והנעלה ביותר, אליו יכול האדם לשאוף. מוקשה היא פגישתו של אדם עם עצמו, היא האושר, החופש שבבסיסם של כל דחפיו ורצונותיו האחרים. אדם זה, המומוקשו, משהגיע למסקנה כי שורש הבעיה נעוץ בתפישתו המוטעית לגבי מהותו, בבורותו לגבי ה'אני', יבין כי רצונו לחופש הינו הרצון לדעת את ה'אני'. רצון שאין אפשרות ליישמו בדרכים המקובלות כ'עשייה' או 'השגה'. רק משהבחין בכך, יחפש לעצמו פיתרון בדמות אמצעי ידע שיאפשר לו לרכוש את הידע המבוקש ולגרש, אחת ולתמיד, את הבורות.

והרי, אם ה'אני' שאני מזהה כאני– אינו מי ש'אני' באמת, אין לי טעם לרצות ולעשות דברים שאני חושב שיגרמו לי אושר. באותה מידה, אין טעם שאנסה להשתחרר מכבלים וצרות- שאני מאמין שהם הסיבה לסבלי. אם כך- אולי הפעולה הראשונית שעלי לעשות, כדי לשים קץ לבורותי, הינה הכשרת כלי-החשיבה שלי והפיכתו לאדמה פורייה, בתוכה אוכל לשתול את עץ הדעת. רק מיינד רגוע, קשוב ופורה, יאפשר לי לקטוף את פרי עץ הדעת, פירות הידע/החופש, פירות מוקשה- מהותי.

~~~~~~~

אי-שניות (Non-Duality)

מהארג: כשאין לך כלום אין לך בעיות.

שואלת: נשארת בעיית ההישרדות.

מהארג: זאת הבעיה של הגוף והוא יפתור אותה על ידי אכילה, שתייה ושנייה.  יש די לכולם, בתנאי

שכולם חולקים.

שואלת : החברה שלנו מבוססת על חטיפה, לא על חלוקה.

מהארג: אם תחלקי תשני זאת.

שואלת: אני לא מרגישה רצון לחלוק. בכל מקרה, המיסים בולעים את כל הרכוש שלי.

מהארג: זה לא אותו הדבר כמו לחלוק מרצון. החברה לא תשתנה בכפייה ,דרוש שינוי של הלב. הביני ששום דבר אינו שייך לך, שהכל שייך לכל , רק אז החברה תשתנה .

פרק 77

יסודות בתפיסת האי שניות על פי ניסרגרטא מהארג  והרצון 'לעולם טוב יותר'  

'אני' ו'שלי' הם רעיונות כוזבים, זהו שמה של שיחה מספר 77 בספר I AM THAT שיצא לאור ב1973. ניסרגרטא מהארג הספיק ללמוד שלוש שנים עם סידהארמשסוואר מהאראג' אחרון שושלת מורי אדוויטה בת תשעה דורות לפני שזה נפטר משאיר אחריו את יסודות התפיסה החופשית של האדוויטה שמהארג מתאר בקצרה ובדיוק בשיחה 78  : " לפני שהגורו שלי נפטר הוא אמר לי : האמן לי , אתה הממשות העליונה . אל תפקפק בדבר, אל תכפור בה".

האדוויטה של ניסרגטה מהארג מטילה ספק בתפיסות רבות שאנו ( אולי ), מחזיקים לגבי העולם ובשיחות קולחות עם מבקרים אנונימיים בעליית הגג שלו בבומביי הוא משיל את הקליפות הללו ממבקריו ובהבחנה מהירה , בעין חדה , בשאלות הנוקבות והסברים ישירים אודות טיבה של הממשות הוא מוביל אותם למה שהוא קורה 'ההכרה של עצמי'.

 שגיאה שגורה אותה הוא מדגיש שוב ושוב היא הדרך בה אנו תופסים חומר כ'שלנו' כולל את תפיסת הגוף וכמו כן את שאר ה'חומר' הסובב אותנו:  "כדי שהמציאות תוכל להיות , הרעיונות 'אני' ו'שלי' צריכים להסתלק. הם ייעלמו אם רק תניחי להם. אז יופיע מחדש מצבך הנורמלי, הטבעי, שבו אינך הגוף והדעת, לא 'אני' ולא 'שלי' , אלא מצב הוויה שונה לחלוטין. זוהי מודעות טהורה של הוויה , שאינה דבר כזה או אחר, שאין לה הזדהות עם דבר מסוים או כללי. באור התודעה הטהור הזה אין כלום, אפילו לא הרעיון של כלום. יש רק אור". עמוד 457.

רבות הן גם ה'סתירות' לכאורה בדבריו , בין כלום להכל . בין של אף אחד לבין שלנו,  בפרק  22 " החיים הם אהבה והאהבה היא חיים"  הוא כותב : " אצל האדם הממומש החוויה היא "אני העולם, העולם הוא שלי" היא בעלת תוקף עילאי. הוא חושב מרגיש ופועל כחלק בלתי נפרד מכל חי ובאחדות עימו.יתכן אפילו שאינו יודע את ההלכה והמעשה של מימוש העצמיות, אולי הוא נולד וגדל ללא רעיונות דתיים ומטפיזיים כלשהם , אך לא יהיה פגם קטן שבקטנים בהבנתו ובחמלתו.

 תפיסה שגויה נוספת שמודגשת בתודעת האדוויטה- ודנטה היא מי יוצר את מי – העולם אותי או אני את העולם.

264046_10151149332410349_898324063_n

אצל מהארג זה ברור – העולם הוא השתקפות של העצמי. אנו יוצרים את ה'עולם' בכל רגע ורגע מחדש.

בהמשך השיחה שלהלן בפרק 77 בספר הוא כותב :

 "עליך להתחיל בכך שתהיי מתבוננת שוות נפש. רק אז תביני את הוויתך במלואה, כאוהבת והשחקנית האוניברסאלית. כל עוד את שבויה ברשת המצוקות של אישיות מסוימת, לא תוכלי לראות  שום דבר המצוי מעבר לה. אך בסופו של דבר תראי שאינך המסוימת וגם לא האוניברסאלית , שאת מעבר לשניהם. כמו שנקודת החוד הקטנטנה של העפרון מסוגלת לצייר אינספור תמונות, כך הנקודה חסרת הממדים של התודעה מציירת את תכולתו של היקום הענקי. מצאי את הנקודה הזאת והיי חופשיה.

שואלת : ממה אני בוראת את העולם ?

מהארג : " מהזכרונות הפרטיים שלך. כל עוד אינך יודעת שאת הבוראת עולמך מוגבל וחוזר על עצמו. ברגע שאת עוברת מעבר להזדהות העצמית שלך עם עברך , את חופשייה לברוא עולם חדש של הרמוניה ויופי. או שאת פשוט מתקיימת , מעבר להוויה ואי הוויה".

הסכנה הכי גדולה ברצון  'לשנות את העולם' אם כך היא  לחזור שוב ושוב על אותם טעויות – כמו בחוות החיות של גורג אורוול , האלימות , היחסים ההיררכיים , השליטה טבועה עמוק בזכרונות האנושיים וכשאנו מוצאים את עצמנו בעמדת 'כוח' אנו פועלים מתוך מה שאנחנו מכירים והסכנה היא שנברא שוב ושוב מציאות חשוכה, לנו ולסובבים אותנו. מהארג' מציע דרך לצאת מהמעגל הזה : לעצור , להתבונן ,להבין את מציאות התודעה כפי שהיא ולברוא עולם חדש.

"מהי הממשות העליונה שכביכול השגת ?

פשוט עמדתי על טעותי , זה הכל. בעבר נהגתי לברוא עולם ולאייש אותו, עכשיו אני כבר לא עושה את זה.

"אז איפה אתה חי ?

"בריק שמעבר להוויה ואי הוויה שמעבר לתודעה. הריק הזה הוא גם מלאות".

המסקנה הרדיקלית של ניסרגדטה מהארג היא שעשייה אפקטיבית למען עולם טוב יותר מתחילה בהכרת העצמי, חקירת העצמי ושינוי העצמי :

בשיחה 32 השואל מדבר על מלחמות, אלימות, הרג, הרס הטבע ושואל איך אפשר לתקן את העולם? ניסרגדטה עונה:

"תוכל לבלות לנצח בחיפוש אחר אמת, אהבה, תבונה ורצון טוב במקומות אחרים, להתחנן לאלוהים ולאדם – אך לשווא. עליך להתחיל בעצמך – זה החוק ואין לשנותו. לא תוכל לשנות את הבבואה בלי לשנות את הפנים. הבן שעולמך אינו אלא השתקפות של עצמך וחדל להתלונן על הפגמים שבהשתקפות. טפל בעצמך, תקן את עצמך, שכלית ורגשית, והתיקון הפיזי יבוא כבר מאליו….

…. לא תוכל לשנות את העולם לפני שתשנה את עצמך. לא אמרתי: לפני שתשנה את כולם. לא נחוץ וגם אי-אפשר לשנות אחרים. אבל אם תשנה את עצמך, תיווכח לדעת ששום שינוי אחר אינו נחוץ עוד. כדי לשנות את התמונה שנה רק את הסרט, אל תתקוף את מסך הקולנוע!"

 (סופיה)

~~~

ביולי 25 עד ה- 27 יתקיים קורס 'אדוויטה ודנטה' בהנחיית סוואמי בודהטמננדה:

 

תמונת אדוויטה

להרשמה לרטריט mashivnefesh@gmail.com

לפרטים נוספים                   על המורה 

0527406388

~ ממשות והארה ~ ציטוטים מתוך הספר I AM THAT

"התורה של מימוש העצמיות, מרגע שנשמעה בעולם לא תשכח, כמו זרע שנשאר טמון באדמה , היא תמתין לעונה הנכונה, ואז תנבט ותצמח ותהיה לעץ אדיר".

". צאי בלב שלם לחפש את מצב השלמות הנצחית שלא ניתן להוסיף עליה דבר וממנה לא יגרע מאומה".

"המודעות היא בלתי תלויה ובלתי מעורערת. היא צלולה, שקטה, שלווה, עשויה ללא חת , ואין בה תשוקה או פחד. הגה בה כהוויתך האמיתית".

"דעי את עצמך כאוקיינוס ההוויה, רחם כל היקום". "תוכלי לדעת את הממשות רק אם תהיה הממשות".

"אף פעם לא עזבת את ביתך, אך אתה שואל מהי הדרך הביתה". העמיקי והרחיבי את מודעתך לעצמך, וכל הברכות יזרמו אליך. אינך צריכה לחפש דבר. הכל יבוא אליך בטבעיות רבה וללא מאמץ".

"האושר הפנימי הוא ממשי בצורה מוחצת , כמוהו גם השמש בשמיים, ביטויה עלול להסתתר מאחורי העננים, אך היא אף פעם אינה נעדרת".

"הכל קיים במודעות והמודעות אינה מתה ולא נולדת מחדש. היא הממשות הנעדרת שינוי".

i am

~אי עשייה~

"כשאני אומר "אני הווה" אני לא מתכוון לישות נפרדת ולה גוף שהוא הגרעין שלה, אני מתכוון לסך כל ההווויה. אוקיאנוס התודעה, מלוא היקום של כל היש והיודע".

"כדי לדעת מה הינך, ראשית עליך לחקור ולגלות מה אינך. וכדי לדעת מה אינך, עליך להתבונן בעצמך בעיון ולדחות את כל מה שאינו עולה בקנה אחד עם העובדה הבסיסית: " אני הווה  ".

" יש לי האומץ להיות לא כלום ולראות את העולם כמו שהוא: לא כולם. נסה את זה !"

~ אהבה ~

"תפסיק לדמיין את עצמך כעושה או קיים כך או אחרת, והידיעה שאתה המקור והלב של כל הדברים תינטע בך. עימה תבוא אהבה גדולה שאינה בחירה או תוצאה של דעה קדומה ואינה היאחזות, אלא עוצמה שהופכת את כל הדברים לראויים לאהבה ולנאהבים".

"כל הידע זורם ממך, וכן כל ההוויה והשמחה. הביני – את המקור הנצחי ~ וקבלי הכל כשלך ~ קבלה כזאת היא אהבה אמיתית".

~ אגו ~

"אל תפחד מפני החופש מתשוקה ומפחד, זה מאפשר לך לחיות חיים כה שונים מכל מה שאתה יודע, כה מרתקים ועמוקים, עד שבאיבוד הכל , אתה זוכה בהכל".

"השחרור לעולם אינו של האישיות אלא מן האישיות. האישיות אלא קליפה, הכולאת אותך בתוכה".

"הגוף מצוי במרחב ובזמן והוא ארעי ומוגבל. אך השוכן בו, לא קיים במרחב ובזמן. הוא נצחי וחדור בכל".

"במוות רק הגוף מת לא החיים, לא התודעה , לא הממשות. החיים אף פעם אינם כה מלאי חיות כפי שהם לאחר המוות".

~ שינוי חברתי  ואי אלימות ~

"אינך יכול לתת מה שאין לך ואין לך מה אינך, אתה יכול לתת רק את מה שהינך, ומזה אתה יכול לתת ללא הגבלה".

"- נראה שאתה דוחף אותי תמיד חזרה אל עצמי. האם לא קיים פתרון אובייקטיבי לבעיות העולם ?

– בעיות העולם נוצרות על ידי אינספור אנשים כמוך, כל אחד מלא בתשוקותיו ובפחדיו. מי מלבדך יכול לשחרר אותך מעברך האישי והחברתי ? כיצד תוכל לעשות זאת אם לא תיווכח קודם כל בנחיצות הדחופה לשחרר את עצמךמההשתוקקות ילידת האשליה ?כיצד תוכל לעזור באמת, כל זמן שאתה עצמך זקוק לעזרה ?"

(עמוד 324)

"יש ביקום כוח שעובד למען ההארה והשחרור. אנו מכנים זאת סדשיוה הנוכח תמיד בלבבות האנשים  הוא הגורם המאחד. האחדות משחררת . החופש מאחד.

בסופו של דבר , כלום אינו שלי או שלך , הכל שלנו. תהיה אחד עם עצמך ותהיי אחת עם הכל, תרגישי ביקום כולו, כמו בביתך".

"השחרור אינו תוצאה של אמצעים כלשהם המיושמים במיומנות, ולא של הנסיבות. הוא מצוי מעבר לתהליך הסיבתי. דבר לא יחייב אותו. דבר לא ימנע אותו".

"אם את מאמינה שאת הגוף והדעת ופועלת על פיהם , את אשמה באכזריות הגדולה מכולן, אכזריות כלפי הוויתך האמיתית, בהשואה אליה, כל אכזריות אחרת כלל אינה נחשבת".

מתוך אני הוא זה / שיחות עם שרי ניסרגדטה מהאראג'

לוקט על ידי ישראל רוזמן

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מוג'י מאסטר "אַדְוַיטָה", תלמידו של שְׁרי הָרילַל פּוּנְגָ'ה (פַּפָּהג'י)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ש: כיצד לעבור אל מעבר?

ת:  אתה כבר יודע, עשה את זה.

ש:  זה מה שאתה אומר, לי לא ידוע על כך דבר.

ת:  ובכל זאת , אני חוזר ואומר: אתה יודע,

עשה זאת, עבור אל מעבר, שוב למצבך הנורמלי, הטבעי, העילאי.

ש;  אני לא מבין.

ת:  אבק נכנס לעיניך ואתה חושב שאתה עיוור,

שטוף אותן והבט!

ש:  אני מביט, אני רואה רק חשכה.

ת:  סלק את האבק, ועיניך יוצפו אור,

האור ישנו, הוא ממתין, העיניים ישנן, הן מוכנות,

החשכה שאתה רואה, אינה אלא צלו

של גרגר האבק הזעיר,

היפטר ממנו, ושוב למצבך הטבעי.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הרעיונות : נולדתי במקום מסוים, בזמן מסוים, להורי, וכעת אני זה וזה,  מתגורר ב-, נשוי ל-, אביו של, מועסק ע"י וכן הלאה, אינם טבועים בתחושה " אני הוא זה  ". הגישה המורגלת שלנו היא "אני זה וזה".

"העסק את עצמך בהתמדהבפירוק

הפרד בעקביות ובהתמדה את "אני" מ"זה וזה", ונסה לחוש מה פירוש להיות , פשוט להיות, בלי להיות דבר כזה או אחר".

מתוך אני הוא זה / שיחות עם שרי ניסרגדטה מהאראג'

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הזהוי של המקום בו ארעה התחושה, המחשבה או הרעיון, כמו הקוקיה שהטילה את הביצים שלה בקן של ציפור אחרת. כך גם המעשים שלכאורה הם שלי, למעשה הם של מישהו או משהו אחר. ביקום האוניברסלי לא מתקיים שום דבר אישי. ויחד עם זה, מכיון שאני הוא היקום, הכל הוא שלי.

אני אוניברסלי ולא אני אישי  – להמשיך להשתמש במילה "אני", ולשמור את המילה בהתמרה, שהאני לא מייצג יותר את התפיסה של עצמי כישות נפרדת, אלא כהוויה שהיא עצמה גם היקום עצמו.

נכתב על ידי ישראל רוזמן

________________________________________________________________

בּהגָוואן שרי רמנה מהרישי

"יש לגרום לדעת לנוח בתוך הלב עד להכחדת מחשבת ה' אני ' …" RmnaNice4x5   מהו סימנה של החוכמה ? יופיה טמון בהישארות חופשי מאשליה לאחר מימוש האמת פעם אחת. ~~~~~ מהם כללי ההתנהגות שעליהם צריך המחפש להקפיד ? מתינות במזון, מתינות בשינה ומתינות בדיבור. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~; מתוך אוסף הכתבים של שרי רמנה מהארשי  תרגום : דיויה (שחר לב ) אבן חושן  http://www.sriramanamaharshi.org/
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s